החלטה בתיק בש"פ 5493/05

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 31.5.05 (כב' השופט א' אברהם) בה הורה בית המשפט לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.        כנגד העורר הוגש כתב אישום בו הוא מואשם, במסגרת שני אישומים נפרדים, בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי, הדחת קטין לסמים מסוכנים, הספקת סם והחזקת כלי לעישון סם. מתוך כתב האישום עולה, כי העורר נהג לעשן סמים קלים בביתו, לעיתים בצוותא עם אחרים, בנוכחות רעייתו וששת ילדיו. כן הוא נאשם שבמספר הזדמנויות הדיח לשימוש בסמים מספר קטינות אשר פגש באזור מגוריו. על פי החשד הוא הזמין אותן לביתו, סיפק להן סם מסוג קנאבוס ועישן עימן בצוותא.

           לאור המלצת שירות המבחן, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של העורר לחלופת מעצר במסגרתה ישהה במכון גמילה "משמר לחיים" בכל שעות היממה. במועד מאוחר יותר הורשע על פי הודאתו וביום 28.6.05 צפויה להתקיים ישיבה בעניין הטיעונים לעונש.

2.        ביום 3.5.05 נודע למשיבה כי העורר עזב את מכון הגמילה ושב אל ביתו. בהחלטת בית המשפט המחוזי צוין כי המשיב הורחק ממכון הגמילה בשל כך שלא שיתף פעולה עם המטפלים במקום. מתוך מכתבו של מנהל הקהילה, מר אשר זיו, עולה כי מאז שהגיע העורר למכון הגמילה לא עבר טיפול בגלל בעיות רפואיות מהן הוא סובל וכי לאחר שיחה שנערכה עימו הוחלט על עזיבתו את המכון עד שיחלים. העורר נעצר מחוץ לביתו במועד מאוחר יותר ובית המשפט נתבקש להורות על השבתו למעצר עד תום ההליכים נגדו.

3.        בעניינו של העורר הוגשו שני תסקירים יום אחר יום. קציני שירות המבחן בחנו חלופת מעצר שונה, לפיה ישהה העורר במכון גמילה אחר בין השעות 8:30 - 17:30 בנמקם שהעורר צפוי להתקשות להגיע בכל יום לקריית אתא, שם נמצא מרכז יום לגמילה. כן צוין שהתרשמות קציני המבחן היא שהעורר אינו מפנים את חומרת מעשיו. עוד צוין שהעורר היה בפיקוח שירות המבחן שלוש פעמים בעבר ולא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו לשקם עצמו, וכך גם בפעם האחרונה בה לא השתלב בקהילה הטיפולית היחידה המתאימה לו. אשר על כן, הוחלט שלא להמליץ על חלופה טיפולית ושירות המבחן אף המליץ להשית עליו עונש משמעותי.

           כאמור, בית המשפט המחוזי אימץ את המלצת שירות המבחן והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

4.        בטיעונו בפניי טוען בא כוחו של העורר, כי העורר לא עזב מרצונו את מכון הגמילה, אלא כתוצאה ממצבו הרפואי ומפנה למסמך רפואי התומך בגרסתו של העורר, לפיו אושפז למספר ימים החל מיום 30.5.05. על פי הנטען, העורר לקה בהתקף לב בעודו במכון הגמילה ולכן עזב את המכון.

           לטענת בא כוח המשיבה, מתסקיר המבחן ומעברו הפלילי של העורר עולה, כי קטנים הסיכויים שעל העורר לא ייגזר מאסר בפועל, אין כל אינדיקציה שהעורר עבר התקף לב במסמך הרפואי שהוגש ולכן גרסתו אין לה על מה שתסמוך.

5.        דין הערר להידחות. מעיון בטיעוני הצדדים, בתסקירי המבחן ובמסמכים שצורפו לערר עולה תמונה קשה לפיה העורר עושה שימוש קבוע מזה זמן רב בסמים, ואינו מהסס לעשות כן בפני ילדיו הקטנים וקטינים אחרים, לרבות שידולם של אלו האחרונים לצרוך עימו את הסם.

           לעורר ניתנו הזדמנויות רבות, אולם נדמה כי הוא לא השכיל לנצלן. בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו לחלופת מעצר במכון גמילה בו יכול היה להתחיל בהליך של טיפול וגמילה. לעומת זאת, העורר ביכר שלא לשתף פעולה עם הצוות במקום. אומנם, העורר אינו אדם בריא ומצבו הרפואי לא אפשר את השתלבותו במכון הגמילה. יחד עם זאת, בא כוחו של העורר לא הציג בפנינו כל מסמך המאשר את טענתו לפיה, לקה העורר בליבו במהלך השהות במכון הגמילה. כל שהוצג בפנינו הנו אישור אשפוזו של העורר כחודש לאחר שעזב את המקום. אף על פי כן, בחן בית המשפט המחוזי בסיועו של שירות המבחן, את האפשרות לשחרר את העורר שוב לחלופת מעצר אחרת ומשסירב שירות המבחן להמליץ על החלופה האחרת דחה אותה בית המשפט המחוזי, ובדין עשה כן. איני סבורה כי יש ביכולתו של העורר להשתלב בחלופה המוצעת על ידו ולו בשל מצבו הרפואי, אשר אינו מאפשר לו לנסוע בתחבורה הציבורית מדי יום מרחק של עשרות קילומטרים, אל מכון הגמילה שבקרית אתא ובחזרה. המסקנה היא ששהותו של העורר בחלופת המעצר היחידה שעשויה הייתה להתאים לצורכי העורר ולהפחית את מסוכנותו באופן ממשי אינה אפשרית. כמו כן, סיום משפטו של העורר הנו קרוב ובהיעדר חלופת מעצר המתאימה לעורר אין מנוס מלהורות על מעצרו.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, ט"ו בסיון תשס"ה (22.6.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: